מה מצויר
אסתר עומדת במרכז אולם, לבושה גלימה ארוכה שנופלת עד הרצפה ועליה שורות של עיטור רקום. על ראשה כתר מחודד וצעיף קל. משני צדדיה מתנשאים חלונות מקושתים וגבוהים עם חלוקה פנימית לזגוגיות, והרצפה מתחתיה מרוצפת בדוגמת מעוינים שהולכת ומצטמצמת לעומק.
איפה זה נהיה עדין
הריצוף הוא המלכודת. המעוינים קטנים יותר ככל שמתרחקים, ואם צובעים אותם אחד־אחד בצבעים שונים כל הדף מתפרק. שני צבעים לסירוגין, כמו לוח שחמט, נותנים בדיוק את האפקט הנכון. העיטור על הגלימה עדין ועדיף להשאיר חלק ממנו לבן במקום לצבוע הכול.
הצעה לצבעים
גלימה בסגול מלכותי או בבורדו עמוק עם עיטור בזהב — זה שילוב שמחזיק את הדמות כמרכז הדף. הכתר בזהב גם הוא, אבל בגוון בהיר יותר מהעיטור. לחלונות תכלת חיוור, לריצוף שני אפורים, ולקירות גוון חול נייטרלי שלא מתחרה בגלימה.
מה לעשות איתו
דף לכיתות א׳–ג׳ בזמן שלומדים את המגילה. אפשר לבקש מכל ילד לצבוע את הגלימה בצבעים שלו ואז לתלות את כל הדפים יחד — עשרים אסתרות שונות על אותו קיר ממחישות משהו על הסיפור שקשה להסביר במילים. שווה לשים לב איתם לגודל של החלונות ולשאול למה מציירים ארמון דווקא ככה.