איך מדפיסים דף צביעה בלי ששוליים ייחתכו

למה הקצוות נחתכים

זאת התקלה הנפוצה ביותר, והיא כמעט תמיד אותה סיבה: הדפדפן מנסה למלא את כל העמוד ומגדיל את הקובץ מעט מעבר לגודל הנייר. אף מדפסת ביתית לא מדפיסה עד הקצה — לכל אחת יש רצועה של כמה מילימטרים בשוליים שהיא פיזית לא יכולה להגיע אליה — וכך נחתך בדיוק החלק שנמצא הכי קרוב לקצה.

כל קובץ באתר הזה כבר בנוי עם שוליים של 12 מ״מ מסביב, בדיוק כדי שזה לא יקרה. אם הקצוות בכל זאת נחתכים, זה אומר שההגדרה בחלון ההדפסה מגדילה את הקובץ. הפתרון הוא לבטל את ההגדלה הזאת.

ההגדרה היחידה שצריך לשנות

בחלון ההדפסה של הדפדפן יש שדה שנקרא ״קנה מידה״ או Scale. ברירת המחדל שלו היא לרוב ״התאם לרוחב הדף״ או Fit to page, וזה מה שגורם לבעיה. משנים אותו ל־100% או ל״גודל מקורי״, והשוליים חוזרים.

אם אין שדה כזה בחלון שרואים, כדאי ללחוץ על ״עוד הגדרות״ או More settings — ברוב הדפדפנים השדה מוסתר שם. באייפון ובאייפד ההגדרה נמצאת אחרי שלוחצים על חץ השיתוף ובוחרים בהדפסה, והיא נקראת שם ״התאמה לעמוד״.

• גודל נייר: A4. כל הקבצים באתר בנויים ל־A4, והם נכנסים גם בתוך השטח המודפס של Letter.
• קנה מידה: 100% או ״גודל מקורי״, לא ״התאם לדף״.
• כיוון: לאורך. כל הדפים באתר בנויים לאורך.
• צבע: אפשר להדפיס בשחור־לבן. אין צבע בקבצים, ולכן הדפסה בשחור־לבן חוסכת דיו ולא משנה כלום בתוצאה.

למה הקו יוצא אפור ולא שחור

אם הקו יוצא אפרפר או מנוקד, הסיבה היא כמעט תמיד מצב חיסכון בדיו. הוא נקרא Draft, Economy או ״חיסכון בטונר״ תלוי ביצרן, והוא מדפיס פחות דיו לכל נקודה. על טקסט זה כמעט לא נראה, אבל על קו שחור רציף זה בולט מאוד.

הפתרון הוא לבחור איכות ״רגילה״ או Normal במקום Draft. אם זה לא עוזר והקו עדיין נראה מקווקו, כנראה שהמחסנית מתרוקנת או שהראש סתום — הדפסת דף בדיקה מהתוכנה של המדפסת תראה את זה מיד.

הקבצים עצמם לא יכולים להיות הסיבה. הם שחור־לבן טהור בלי אפור ובלי הצללה, ולכן אין בהם שום גוון ביניים שהמדפסת צריכה לפרק לרשת נקודות. זאת בדיוק הסיבה שהם נבנו ככה.

שני דפים על עמוד אחד

שימושי כשצריך הרבה עותקים למסיבה או לכיתה, או כשרוצים לחסוך נייר. בחלון ההדפסה יש שדה ״עמודים לגיליון״ או Pages per sheet — בוחרים 2, והדפדפן יסדר שני עותקים זה לצד זה על אותו נייר.

כדאי לדעת שהתוצאה קטנה משמעותית: שני דפים על A4 נותנים שטח ציור בגודל A5 לכל אחד. זה עובד מצוין לדפים הקלים שבנויים מצורה אחת גדולה, וזה פחות טוב לדפים המפורטים — מנדלה שהוקטנה לחצי כמעט בלתי אפשרית לצבוע.

הדפסה מהטלפון

אפשר, וזה עובד טוב. באנדרואיד פותחים את קובץ ה־PDF, לוחצים על שלוש הנקודות ובוחרים בהדפסה; אם המדפסת מחוברת לאותה רשת אלחוטית היא תופיע ברשימה. באייפון לוחצים על חץ השיתוף ובוחרים ״הדפס״.

מה שלא עובד טוב הוא לצלם את המסך ולהדפיס את התמונה. צילום מסך הוא ברזולוציה של המסך, כלומר פי ארבעה פחות ממה שהקובץ מכיל, והקו יוצא מרוח. תמיד עדיף להדפיס את ה־PDF עצמו.

אם אין מדפסת בבית

אפשר לשלוח את הקובץ לדפוס דיגיטלי, לחנות צילומים או לרשת של מכונות הדפסה עצמית — כולן מקבלות PDF. במקרה כזה שווה לבקש נייר של 120 גרם ומעלה, כי זה מה שמאפשר לצבוע בטושים בלי שהצבע יעבור לצד השני.

אפשרות אחרת היא לפתוח את הציור בגודל מלא על מסך של טאבלט, להניח מעליו דף שקוף או נייר דק ולהעתיק בעיפרון. זה לא הדבר עצמו, אבל זה עובד, וזאת פעילות בפני עצמה שילדים גדולים יותר נהנים ממנה.